עזורי נ' 013 נטוויז'ן בע"מ

פסק דין

1.בקשה לאישור הסתלקות מתובענה ייצוגית, לאחר שהמשיבה הסכימה לשנות את שם מבצע החיוג לחו"ל נושא התובענה, ולשלם גמול לתובע ושכ"ט לבא כוחו.

לבקשת ההסתלקות צורפו, כדין, תצהירי המבקש עצמו ובא כוחו, ובהם הצהרה כי לא נתקבלה כל טובת הנאה נוספת.

2.התובענה הייצוגית והבקשה לאישורה עוסקות במבצע חיוג לחו"ל ללקוחות המשיבה שנקרא "28 מדינות ב-17 אגורות", שלטענת המבקש הטעה אותו ואת שאר הלקוחות: כעבור שנה של הסדר שלפיו גבתה המשיבה 17 אג' לדקת שיחה למדינות שבמבצע, שונה המבצע, ובשנה השניה עמד התעריף על כ-25 אג' לדקת שיחה. למרות החיוב ב-25 אג' המשיכה המשיבה לקרא למבצע "28 מדינות ב-17 אגורות".

המשיבה סבורה כי אין הטעיה כיוון שבחשבונית התשלום מצויינים המחירים הנכונים המפורשים, שאף הם מחירי מבצע נמוכים, אם כי לא עד כדי 17 אג' לדקה (21-24 אג' לדקה, לפי מדינת היעד), וכיוון שבתנאים למבצע נשמרה זכותה של המשיבה לעדכן את המחירים, והיא עשתה כן, והודיעה על כך מראש בחשבונית ששלחה לתשלום, ובהודעה באתר האינטרנט שלה.

לצורך ההסדר, מבלי להודות בטענת ההטעיה, הסכימה המשיבה לשנות את שם המבצע כך שייקרא "תעריפים מוזלים בחיוג לחו"ל" במקום השם הקודם.

3.בבקשת ההסתלקות המבקש מבהיר כי לאור דברים שהושמעו בבית המשפט הגיעו הצדדים לכלל הסכמה בדבר הסתלקות, לאחר שהמשיבה תשנה את שמו של המבצע.

הדברים שנשמעו בחלל האולם מתייחסים לסיכויים ולסיכונים שבתביעה לאור הדברים האמורים לעיל, ולאור הקושי האפשרי בהוכחת הקשר הסיבתי שבין התנהגות המשיבה לבין הטעיית חברי הקבוצה (ע"א 458/06 עו"ד יובל שטנדל נ' בזק בינלאומי בע"מ (טרם פורסם, 6.5.2009)).

הסתלקות או פשרה

4.חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן "חוק תובענות ייצוגיות") מאפשר לצדדים לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ואף לצדדים לתובענה ייצוגית, לסיים את הדיון בתביעה טרם מתן פסק דין, בשני אופנים: הסתלקות לפי סעיף 16 בחוק, ופשרה לפי סעיף 18 בחוק.

בניגוד להסדרי פשרה בתחום המשפט האזרחי, שבהם ממעט הדין להתערב, בתחום התובענות הייצוגיות נדרשים הצדדים וגם בית המשפט לעמוד בסדרת תנאים לאישור הפשרה. הסיבה לכך פשוטה: הצדדים הניצבים לפני השופט בתובענה הייצוגית אינם כל השחקנים בזירת התביעה. להיפך, השחקן העיקרי – קבוצת התובעים המיוצגים – אינו נוטל חלק בהליך, ולעתים אף אינו מודע לו בכלל.

כללה ועיקרה של התובענה הייצוגית, שמבקש אדם לייצג קבוצה של אנשים אחרים בעלי אינטרס דומה לשלו. קיבוצם יחדו לגוף תובע אחד הוא המעניק לרוב התובענות הייצוגיות את נפחן ומשקלן, והוא ההופך אותן לכלי רלוונטי באכיפת הדין, שהיא ממטרותיו העיקריות של החוק (ראה סעיף 1(2) בו).

בייחוד נכון הדבר, כמובן, בתובענות הצרכניות, שעמן נמנית התביעה שלפני: תביעתו של תובע אחד זניחה מבחינה כלכלית, ולכן סביר היה שלא יגישנה, אלא אם כן תצמח לו תועלת כלכלית מעצם הגשתה. זהו הכרח בל יגונה, שמאפשר לקדם את מטרות החוק כולן.

משהגיעו התובע הייצוגי והנתבע לכלל הסכמה שכוללת גם תגמול ושכר טרחה, בהכרח משתנה האינטרס של התובע הייצוגי ובא כוחו: לא עוד הפיצוי האישי המגיע לו כמו גם לקבוצה כולה, אלא תגמול ושכר הטרחה. בעיקר בתובענות הצרכניות הפיצוי האישי בטל בשישים אל מול התגמול.

על כן, משעה שקיימת המלצה לתשלום תגמול ושכר טרחה, מאוחדים המבקש והמשיב באינטרס, שאינו דוקא האינטרס של הקבוצה.

משכך, בית המשפט הוא שצריך לשים לנגד עיניו את האינטרס של הקבוצה, לאו דוקא כדי להקפיד על תשלום הפיצוי לכל אחד מיחידי הקבוצה, כי אם על מנת לשמור על מטרות חוק תובענות ייצוגיות, ולקדמן.

5.הסתלקות, שמה מעיד עליה שהיא הכרה של התובע בחולשת תביעתו, שמביאה אותו "להסתלק" ממנה. לדוגמא כאשר מתגובת המשיב לבקשה לאישור תובענה ייצוגית למד המבקש כי טעה בפרשנות עובדה או חוק, או פשוט כי אלו לא היו ידועים לו (ת"צ (מחוזי מרכז) 12275-09-08 איתי לנואל נ' תנובה (לא פורסם, 26.1.2009)) או לאחר ששמע את הערות בית המשפט (ת"צ (מרכז) 1075-06-08 מילר נ' ברק אי.טי.סי. (לא פורסם, 31.12.08); בשא (י-ם) 4567/07 ברכיה נ' בזק (לא פורסם, 12.1.09)).

ניתן להרחיב את תחולת ההסתלקות גם על מקרים שבהם מבין התובע כאמור לעיל, אך המידע לא היה גלוי לעין, והוא נזקק להגשת התביעה כדי ללמוד אותו. במקרים כאלו, יתכן שהצדדים ימליצו על הסתלקות עם תשלום תגמול לתובע ושכר טרחה לבא כחו (בשא (ת"א) 24959/05 רז לביא נ' דלקול בע"מ (טרם פורסם, 18.9.08); ת"א (חיפה) 1064/07 אסף אלעד נ' אל על (טרם פורסם, 23.2.2009)).

עוד ניתן להרחיב הסתלקות למקרה שבו כתוצאה מהגשת התביעה או מן האפשרות שתוגש החליט הנתבע לשנות מדרכיו, לשפר את הפרקטיקה שעליה הלין התובע בתביעתו, ודי לו לתובע בכך. השיג מטרתו משתוקן העיוות שגילה. גם במקרה כזה אך סביר הוא שהצדדים ימליצו על תשלום תגמול ושכר טרחה (ת"א (י-ם) 1507/08 פריד נ' מגדניות נאמן (טרם פורסם, 7.10.08)).

ואולם, מקום שההסתלקות הולכת ונדמית לפשרה, מקום שהיא כוללת שינוי בהתנהגות המשיב, אף פיצוי לקבוצה, וכן תגמול לתובע ושכר טרחה לבא כחו – האמנם הסתלקות ייקרא לה?